Wednesday Poem

Take This Poem and Copy it

Take this poem and copy it in your handwriting on a piece of paper and insert words from your soul between the words your hands copied. And notice the additions made by the words from your hands and the subtractions made by punctuation, the spaces and the lines which are broken within your life. Take this poem and copy it a thousand times and distribute it to people on the city’s main street. And say to them I wrote this poem this is a poem I wrote this is a poem I wrote this I wrote this poem I wrote this I wrote this I wrote. Take this poem and put it in an envelope and send it to the one your heart desires and include a short letter with it. And before you send it change its title and at the end add rhymes of your own. Sweeten the bitter and enrich the spare and bridge the cracked and simplify the clumsy and enliven the dead and square the truth. A person could take many poems and make them his. Take this very poem and make only this one yours for even though it has nothing special which ignites your desire to make it yours it also has no possessiveness of the kind which says a man’s poems are his property and his only and you have no right to meddle or ask anything of them but this is a poem which asks you to meddle with it to erase and to add and it is given to you freely for free ready to be changed by your hands. Take this poem and make it yours and sign your name on it and erase the previous name but remember it and remember that every word is poetry is the offspring of poetry and poetry is the poetry of many not one. And someone after you will take your poem and make it his and command those after him the children of poets take this poem and copy it on a piece of paper and make it yours in your handwriting.

by Almog Behar
from
Wells’ Thirst
publisher: Am Oved, Tel Aviv,2008
Translation: 2017, Alexandra Berger-Polsky

קח את השיר הזה והעתק אותו

קח את השיר הזה והעתק אותו בכתב ידך על דף אחר. ושים מילים היוצאות מלבך בין המילים שהעתיקו ידיך. ושים עינייך בחיבורים שעושות המילים שהוציאו ידיך ובחיסורים שעושים סימני הפיסוק, הרווחים והשורות הנשברות בתוך חייך. קח את השיר הזה והעתק אותו אלף פעמים וחלק לאנשים בִרחובה הראשי של העיר. ואמור להם אני כתבתי את השיר הזה את השיר הזה אני כתבתי זה השיר אני כתבתי זה אני כתבתי זה כתבתי זה. קח את השיר הזה והכנס במעטפה ושלח לבחירת לבך וצרף לה מכתב קצר. ולפני שתשלח שנֶה את כותרתו וקבע בסוף טוריו חרוזים מחרוזיךָ. והמתק המר והעשֶר הדל וגשר הסדק שנפער והקל המסורבל והחיֶה את המת וחרוז את האמת. שירים רבים יכול אדם לקחת ולעשותם שלו. קח דווקא את השיר הזה ועשה דווקא אותו שלךָ כי אף-על-פי שאין בו דבר-מה המושך את הלב לעשותו שלך גם אין בו רכושנות זאת שאומר אדם שירו הוא רכושו הוא רק שלו ולך אין זכות להתערב בו ולבקש בו אלא דווקא זה השיר מבקש ממך להתערב בתוכו למחוק ולהוסיף והוא נמסר לך חינם וחופשי מוכן להשתנות תחת ידיך. קח את השיר הזה ועשה אותו שירה שלך וחתום עליו שמך ומחק שם קודמך אך זכור אותו וזכור כי כל מילה היא שירה היא נולדת שירה והשירה שירת רבים ולא יחיד. וגם את שירך ייקח אחר אחריך ויעשהו שלו ויצווה אחריו לבני-המשוררים קחו את השיר הזה והעתיקוהו